גיזלה לבית הרפסט, ילידת 1919, צכוסלובקיה.
צבי יליד יוגוסלביה, בצקה טופולה 1913. נפטר ב- 1975.
שניהם ניצולי שואה. לאחר שלוש שנים במחנה אושוויץ, יצאה גיזלה מהמחנה ביום 19.1.45 למצעד רגלי בן שלושה ימים, לברגן בלזן, בדרכה פגשה אישה זרה ששאלה לשמה וזו שמחה לבשר לה שאחותה בין החיים והפגישה בינהן. בעת שהותה במחנה פגשה אדם שחיפש את מגורי היוגוסלבים במחנה, גיזלה התנדבה לעזור לו ומזה התפתח הרומן עם צבי גבור, שהיה בעת המלחמה במחנה שבויים ע"י ברגן בלזן. הם התחתנו במחנה, חבריו של צבי מהשבי דאגו להביא את הרב ד"ר צבי עזריה, שחיתן אותם כדת משה.
כשחזרו ליוגוסלביה קיבל צבי את כל רכוש המשפחה, שלושה בתים וחלקת אדמה, שניהם שבו לתפקד ולהתפרנס בכבוד. ב- 1947 נולדה בתם חוה ובהיותה בת שנה החליטו לעלות ארצה. ב- 1949 הגיעו לרשפון, תחילה גרו ב"בית עבד", בית ערבי שננטש במלחמת השחרור. הזוג מיד החל לעבוד בכל עבודה, הם הקימו גן ירק, גיזי עבדה ככובסת אצל ברנר ובעוד עבודות מזדמנות. ב- 1950 עברו לצריף ובשנת 1951 צבי מונה לעובד מפעל המים בישוב. בשנים הללו מפעל המים היה דבר גדול ברשפון, צרכו 2,500,000 קוב מים, היו חמש בארות ומערכת צנורות ענפה. השדות המעובדים השתרעו משפיים עד רעננה וכפר שמריהו.
ב- 1954 עברה המשפחה לגור במבנה של עובד ציבור ואת הצריף מכרו למתי וחדוה ניצן. גיזי התחילה לעבוד במחלקת הבינוי במועצה האזורית, משם עברה למחלקה לתכנון ערים בעיריית הרצליה, במשך שנות עבודתה עשתה השתלמויות להוצאת תעודה מוכרת של הנדסאית תכנון ובניה. היא עבדה בעירייה עד צאתה לגימלאות.
בשנת 2000 מכרה גיזלה את ביתה למשפ` אמיר שרון ודנה.
כיום גיזלה מתגוררת בבית אבות נוה-אביב בכפר-שמריהו.
בתה חוה, רופאה במקצועה, חיה בארה"ב. לגיזלה שני נכדים ונין.
מדבריה של גיזי גבור 1.1.2008