אבא נולד ברוסיה 1912 ונפטר ברשפון בשנת 1975, לאחר מחלה ממארת. הוא עלה ארצה בן 24, בשנת 1936 והגיע לקבוץ נען.
חנה ילידת 1916, לבית רבי, נפטרה בשנת 2002. הגיעה ארצה מריפין שבפולין, יחד עם אחיה יעקב רבי.
הם הגיעו להכשרה בקבוץ נען, שם חנה הכירה את אבא. הזוג חי בקבוץ נען, אבא היה מאד פעיל בנוטרים, ובשנת 1940 עזבו את הקבוץ ועברו לגור בתל-אביב, כאן נולדה בתם הבכורה רוחלה.
יעקב רבי אחיה של חנה הצטרף לקבוצת ארסוף, קנה אדמה בארסוף ושם הקים את משקו הפרטי, כל חייו היה בקשר הדוק עם רשפון.
יעקב שכנע את חנה ואבא לקנות את המשק של משפ` ברונשטיין ברשפון.
ב-1942 חנה, אבא ורוחלה בת השנה הגיעו למושב, זמנית הם גרו בביתם של משפחת ברגהאוזן (ההורים של מולי אלדר). ולטר שרת בצבא הבריטי בעת הזו כך שאדית יכלה לחלוק את ביתה עם משפחת גורביץ ולהרויח קצת כסף. אבא וחנה קיבלו משק עזוב ומוזנח, אבא עסק בהגנת האזור ובמקביל החל לבנות משק חקלאי מעורב.
לול בו עבדה חנה עד ערוב ימיה והעבירה אותו לבנה בני, גן ירק, ופרדס בקיצור משק לתפארת שהיה למקור פרנסה.
אבא גורביץ מתקשר במושב למושג ה"קולנוע". הקולנוע ברשפון החל בערך בשנת 1945, תחילה הסריטו את הסרטים על הקיר המערבי של מחסן התערובת (שהיה במקום שהמרפאה נמצאת כיום), החברים הגיעו עם כסאות שהביאו מבתיהם והתמקמו ברחבה שבין משק לינסקי למשק דייגי (פינקלשטיין כיום).
אבא היה המסריט, הוא גם היה אחראי לקבלת הסרט מת"א, מידי נהג האוטובוס – חיים משפיים, בצהרי יום חמישי והחזרתו לחיים ביום ראשון בבוקר, לאוטובוס של 7. מתרגמת הסרט היתה דבורה פרידלנד ואחריה קיבל את תפקיד המתרגם יעקובי קניגשטיין, הוא המשיך בתפקידו עד שהקולנוע גווע ברשפון והטלויזיה תפסה את מקומו.
לזוג שלושה ילדים: רוחלה נשואה לדני בייט, גרה בכפר שמריהו ושומרת על קשר תמידי עם רשפון.
יצחק נשוי לדליה וגר בנוה ירק.
בני נשוי לנוגה וגר ברשפון.

בני ונוגה גורביץ
בני ונוגה גרים כיום במשק. נוגה גננת במקצועה, עובדת מזה שנים בהרצליה פיתוח. בני איש התחזוקה והבטחון במושב וכל חבר זקוק לעזרתו מעת לעת.
להם שלושה ילדים: ניצן סיימה לימודים אקדמיים במדעי ההתנהגות ועוסקת
בהשמת עובדים.
זיו סיים שרות צבאי וחזר מטיול של שנה ברחבי העולם.
אורי משרת כיום בצה"ל כלוחם.