משק מלכה ומאיר פישמן (בית המזכירות)
רח` הפרחים 22
מאיר פישמן עלה ארצה בהיותו בן 20 והגיע לקבוצת חמרה שבגליל. משם נשלח ע"י הקבוצה לשייך אבריק שבעמק, כדי ללמוד כיצד להיות רועה כבשים. הוא חי בקרב הבדואים תקופה ממושכת דיה כדי להכיר את אורחות חייהם ולהבינם וכדי ללמוד מהם את שיטות הטיפול בעדרי הכבשים. מאוחר יותר עבד מאיר בייבוש ביצות וכמרבית החלוצים חלה בקדחת. תקופת מה היה חבר בקיבוץ תל-יוסף.
מלכה לבית הנובר, עלתה ארצה מאוקראינה בגיל 16, תודות לפעולתו המבורכת של ישראל בלקינד, שנשלח מן הארץ במיוחד כדי להביא את קבוצת היתומים שעימה נימנתה.
עם בואה הצטרפה לכפר-גלעדי. עבדה בסלילת כבישים (כביש צמח-טבריה) משום שהנשים דרשו ואף קבלו שיוויון זכויות בנשיאה בעול העבודות – קשות כקלות. מכפר-גלעדי עברה עם קבוצתה לירושלים ולחדרה ועבדה ברפת ובמשק.
בשנת 1930 נישאה למאיר והגיעה להרצליה, כאן נולד בנם הראשון יעקב (ז"ל).
בשנת 1936 עברה המשפחה לרשפון.
מאיר היה נהג המשאית, הרכב הממונע היחיד במושב, הוא הוביל את התוצרת העירה והביא לישוב סחורה מן העיר. פרט לכך הוביל מאיר יולדות וחולים לבית החולים, ביום ובליל.
הילדים יעקב ז"ל ולאה למדו בבית הספר ברשפון, יעקב סיים כיתה ו` ולאה סיימה כיתה ב` אצל אהובה אברבוך.
כעבור שנים חזרו להרצליה ובה חיו עד יום מותם,
מלכה נפטרה ב-1969 ומאיר נפטר ב-1976.
ילדיהם לאה, מרדכי ועודד נולדו בהרצליה ומתגוררים בעיר עד היום.
(הכתבה מתבססת על חומר מהספר ראשוני הרצליה)