אלדר מולי
-
-
אלדר (ברגהאוזן) שמואל (מולי)
2015 – 1938
מולי נולד ברשפון ב-16.5.1938, לוולטר ואדית ברגהאוזן שהגיעו מגרמניה עם קבוצה של 15 משפחות בשנת 1937, ונקראו הייקים.
רוב ההורים לא ידעו לדבר עברית עד סוף ימיהם, והילדים שגדלו דיברו בבית רק גרמנית. הם נחשפו לעברית רק כשהגיעו לגן ולבית הספר. מולי תמיד נהג לספר, בצחוק, שהמורה ציינה שהעברית שלו טובה מאוד כי אף אחד לא קלקל אותה בבית.
ההורים כמו כולם באותם ימים ניסו להקים משק: חמור, עגלה, עז, כמה תרנגולות וגן ירק קטן.
הימים היו קשים והפרנסה לא היתה מצויה וכמובן הילדים הקטנים נדרשו לעזור בכל דבר במשק.
וולטר האב התגייס לצבא הבריטי ואדית במקביל לעבודתה במשק, בישלה, גיהצה וניקתה בתים ברשפון, כדי להביא קצת כסף למחייה.
מולי למד בבית הספר היסודי ברשפון, ואח"כ בבית הספר החקלאי "נחלת יהודה" בו לא התמיד וחזר למשק כדי לעזור להורים. בגיל 18 הלך לצבא לגבעתי.
אחרי הצבא חזר הביתה, קנה כמה פרות וטרקטור קטן וניסה לפתח את המשק. דבר שלא היה פשוט באותם ימים, ולכן חיפש עבודה נוספת, בין היתר העמיס ארגזי ירקות בריכוז.
מולי היה בין הראשונים במושב שהיה לו ג'יפ לנדרובר ישן וכל שבת החבר'ה הצעירים היו נוסעים איתו לסרטים בהרצליה ולטיולים בארץ. אלו היו הבילויים של אותם ימים.
לאחר גירושי חזרתי הביתה לרשפון, ומולי שהיה רווק הציע לי נישואים. בשנת 1971 התחתנו, וולטר ואדית העבירו לנו את המשק ועברו לבית אבות. לבתי נורית מנישואיי הראשונים, שהיתה בת 6, מולי היה אבא נפלא עד סוף חייו. נולדו לנו עוד שני בנים משותפים, אהוד ואופיר.
הקמנו משק ירקות, פרחים, הודים ופרדס. עבדנו קשה מאוד אבל תמיד שמחנו בחלקנו.
מולי היה הולך להרבה ימי מילואים ואני הייתי נשארת לטפל במשק.
כך עברו להם 45 שנות נישואים. הילדים גדלו, נישאו, הביאו 8 נכדים נפלאים שאוהבים את מולי ונזכרים בו יום יום. בבית הקברות הנחנו על הקבר תיבת דואר, הם כותבים מכתבים לסבא, כמה הם מתגעגעים ומה עובר עליהם, ממש מרגש.
בשנותיו האחרונות מולי היה חולה אבל מעולם לא הפסיק לחייך, לספר בדיחות, אהב אנשים ובעיקר ילדים. לא היה ילד שעבר ברחוב ולא נכנס אלינו או אמר שלום לסבא מולי.
עד יומו האחרון בילה, נסע לכל מקום וכעס כשניסו לעזור לו. פשוט לא רצה שירחמו עליו. אהב את החיים ואת המשפחה ומאוד היה גאה בה.
הוא חסר לכולנו מאוד.
אראלה