בינג אידה
-
-
בינג אידה (לילי)
1972 – 1908
אידה נולדה ב-1908 ביוגוסלביה. היתה דמות של אישה עדינת-נפש, וכבת של רב, היתה ספוגה גם תרבות יהודית מסורתית.
אידה עברה בתקופת המלחמה טראומה איומה כאשר הנאצים חטפו את בנותיה ורצחו אותן לנגד עיניה .
ולמרות זוועות המלחמה שעברה, נישאה בשנית לשלום גולדברגר וילדה את בנה יחידה בונדי. בעלה נפטר אחרי כחצי שנה והיא עלתה עם בנה לארץ ישראל שיגדל כיהודי בארצו.
אידה היתה חייכנית מלאת שימחת חיים, שקטה ונעימת הליכות בביתה ובחברה. בפינתה השקטה, במשקה החקלאי ובביתה, ידעה להשרות מרוחה הטובה והמרגיעה. על בעלה ועל הבן היחיד, האצילה שלווה, טוב-לב ובטחון.
נעים היה לקשור שיחה ידידותית ולבבית עם אידה ותמיד נפרדת ממנה בהרגשה, שרגעי שיחה אלה לא בוזבזו לשווא, קלטת גם כן משפע הטוב והמרגיע, שאידה היקרה חילקה מתוך לב פתוח, רחב ונדיב.
בשנים הראשונות לבואה לכפרנו, הצטרפה מתוך אהבה ואהדה למפעלי התרבות בכפרנו ובמועצה האזורית. ריבון העולמים חנן אותה, כראויה לכך, בקול נעים ובכישרון קליטה וביצוע שירים ואת כשרונה השירי הקדישה למקהלת הכפר והאזור. בימים ההם, כשעוד פעלו מוסדות התרבות לקיום מפעל תרבותי עצמאי זה, נתנה אידה היקרה את ידה לפיתוח המקהלה והייתה משתתפת בה באופן סדיר ואקטיבי. לא פעם נמשכתי לבקר בביתה ולחוש בקרבתה את הרוח הטובה והמיטיבה שנבעה ממנה עם כל פגישה ופגישה.
לצערנו, נטפלו אליה מחלות קשות, מחלת הסוכרת וחולשת הלב ולא מעט כתוצאה מחיים קשים בזמן מלחמת העולם השנייה, ואידה הוכרעה, כשהיא עדיין במיטב שנותיה ובעלה, חברנו בינג, ובנה האהוב עליה, היו זקוקים לדמותה הטובה והמרגיעה שהיוותה מרכז חייהם.
יהי זכרה של אידה חרות בלב כולנו ונזכור אותה תמיד כחברה בעלת מידות אנושיות ותרומיות.
רוחה הטובה והמרגיעה תשרה תמיד באווירת כפרנו ותעורר לאותו השפע שנבע ממנה.
יהי זכרה ברוך!
אברהם ליסוד.